מילון מונחים מקצועי בתחום רפואת השיניים

הלקסיקון השלם לרפואת השיניים והשתלות השיניים בפרט


ארוזיה של השינייםמצב שבו האמייל נמחק. נצפה בעיקר אצל אנשים בגיל הממוצע וקרוב לזקנה.

אבחון - זיהוי המחלה. מבוסס על תלונות החולה, סקר נתונים של הרופא ובדיקות נדרשות.

אבנית השן היווצרות סיד מוצק על פני השן בצבע צהבהב או אפור כהה. נוצרת על אותם חלקים של השן, שבו אין מספיק ניקוי עצמי בזמן הלעיסה של המזון (באזור צוואר השן, בין השיניים). כמות של האבנית תלויה במצב של חילוף חומרים מינרלים בגוף ומצב ההיגיינה של חלל הפה. את ההיווצרות של האבנית יש להסיר באופן קבוע.

אבצס (מורסה) הצטברות נוזלים ברקמות הרכות כתוצאה מפציעה או דלקת.

אדנטיה (Edentia) צמצום מספר שיניים או חוסר מוחלט (הנורמה 32 שיניים קבועות).

אוסטאומיליטיס- דלקת של העצם ומוח עצם. ישנה דלקת חריפה (דומה לדלקת חניכיים חריפה) וכרונית. דרוש טיפול נמרץ בבית החולים.

אורתודונטיה – ענף רפואת השיניים העוסק באבחון, מניעה וטיפול בבעיות הקשורות למיקום השיניים, מבנה הלסתות ומבנה הפנים בכלל.

אחריות – התחייבות, אשר ניתנת לפציינט עבור העבודה שבוצעה על ידי הרופא ועבור החומרים בשימוש.

איטום חרירים וחריצים -  הליך רפואי שמטרתו הכנסת חומר סתימה רפואי לחרירים וחריצים של השן על מנת למנוע הופעת עששת.

אילחוש – כמו הרדמה.

אלרגיה – מצב רגישות יתר , תגובת הגוף שבאה לידי ביטוי במקרה של אי סבילות לחומרים מסויימים.

אמייל- החומר ממנו עשויה השכבה שעוטפת את הכותרת . מכסה את הדנטין. מורכב ממלחי סידן. בעת נזק לאמייל (כתוצאה מהשפעה מכאנית) עולה הסיכון להופעת עששת.

אמיסורב – תרופה לטיפול במחלות חניכיים. מורכבת מחומצה אמינוקפרונית שמשחזרת את רקמת החניכיים.

אמלגם -  חומר שיחזור לסתימות קבועות.

אפטה (סטומטיטיס) – דלקת ברירית הפה. סימפטומים עיקריים : אדמומיות של רירית, נפיחות של רקמות, כאב, הגדלת בלוטות לימפה.

אפקס לוקייטור – מכשיר אלקטרוני לקביעת אורך התעלה לפי שינוי של התנגדות זרם חשמלי. מציג את אורך התעלה במילימטרים, את נקודת האפקס.

אקסטרפציה – הסרת מוך (העצב) של השן.

בורר -  מקדח המשמש להסרת סתימה, לפתיחת חלל השן , להרחבת דנטין וכו'.

ברוקסיזם - שמה של תופעה המאופיינת בפעילות שרירית בלתי רצונית ובלתי מבוקרת במערכת הלעיסה כגון שחיקת שיניים במהלך השינה. בדרך כלל מלווה בשחיקה מוגברת ובירידה הדרגתית של אמייל השן משטח הלעיסה.

גוטה פרקה - זהה בהרכבו הכימי הטבעי עם גומי – חומר מיוחד למילוי תעלות השן . הוא "קר" בצורת סיכות או "חם" , כאשר מוכנס לתעלה במצב מחומם.

גלוסיטיס ( Glossitis)דלקת של הלשון.

גרנולומה – מוקד דלקת בעצם הלסת סביב שורש השן.

גשר -  שיקום של שן חסרה , אשר נשענת על שיניים סמוכות בעזרת הכתרים המולבשים עליהן.

גשר על שתלים דנטליים – מערכת בלתי נשלפת , מורכבת מכתרי חרסינה על בסיס מתכת , אשר היא קבועה או על גבי שתלים (כלומר ברגי טיטניום מושתלים בלסת) , או על השתל ועל השיניים התומכות, ובכך משחזר את השיניים החסרות ביניהם.

דיאסטמה- רווח בין שתי שיניים.

דיאסטמה –רווח בין השיניים , מופיע כאשר על לסת גדולה צומחות שיניים קטנות.

דלקת חניכיים (ג'ינג'יביטיס) – דלקת בקרום הרירי של החניכיים (מקרה מיוחד של סטומטיטיס).

דלקת צוואר השן – הרס של רקמות קשות של השן בבסיסה (הצוואר) כתוצאה מעומס יתר כרוני (בדרך כלל עם ברוקסיזם).

דנטין – המרכיב העיקרי של השן .  מלמעלה (באזור הכתר ) הוא מכוסה אמייל, למטה (על שורשי השיניים) – האמייל.

דפופורז – שיטת החדרה של יוני נחושת בעלי פעולה אנטי דלקתית באזור קודקוד השורש.

האליטוזיס -  ריח רע ועמיד מהפה. ב 85-90% מהמקרים של התופעה הבאשת (האליטוזיס) תלויה בסיבות מקומיות הקשורות בחלל הפה.

החלפת שיניים – תקופה שבה שיני חלב מוחלפות בשיניים קבועות. קורה בגילאים מ-5-6 עד 12-13.

היפופלזיה של האמייל -  הפרה של התפתחות נורמלית והתבשלות של האמייל בתהליך ההיווצרות של השן, נגרמת על ידי מחלות זיהומיות ואחרות אצל נשים במהלך ההריון. בא לידי ביטוי בכתמים או בליטות.

הכחדה – הגבלה או סגירה של מפתח של משהו (למשל תעלת שן) עקב גיל, שינויים דלקתיים או טיפול קודם.

הכספת השיניים – שיטה למניעה וטיפול בעששת של שיני חלב. אפקט יותר זהיר לעומת סתימת השן כאשר כתם של עששת רק הופיע.

הלבנה – שינוי צבע השן תחת השפעה של תכשירים מלבינים , הרוב אלה תרכובות על בסיס מי חמצן.

הסרת אבנית- הסרת רובד חיידקים, פיגמנטים מוטלים שטחית  ואבנית מן הכותרת או משורש השן.

הפחתה – קיבוע של שן מסובבת במקומה המקורי.

הפרדה יצירת קו גבול אסטטי של השיניים , הורדת עובי האמייל עם מכשירים דנטליים מיוחדים ואחריו ציפוי מגן על מנת לקבל צורה נכונה ומקום נוסף כדי להזיז את השיניים.

הרדמה- אלחוש מקומי לטיפול שיניים או חניכיים.

הרדמה מקומית – אילחוש של אחד או יותר שיניים באמצעות הכנסת תרופת הרדמה לרקמות הרכות.

הרמת סינוס – ניתוח על סינוס ולסת, כתוצאה מכך עולה נפח של העצם האלוואולרית להשתלת שיניים לאחר מכן.

השתלת שן – התקנה של שן שלמה בהעדרה מבלי להשתמש בשיניים הסמוכות (בניגוד לתותבת וגשר).

השתלת שן – ניתוח אשר במהלכו יוצרים העמקה בעצם, אשר בתוכה מוכנס שתל לאחר מכן.

התכחשות החניכיים – החלק הגלוי של שורש השן.

זונדה – מכשיר רפואי הנראה כעט עם קצה חד. משמש לבדיקת חריצים, לגילוי עששת וכו'

חוט דנטלי – אמצעי להיגיינה, לניקוי בין השיניים.

חוט דנטלי – חוט מיוחד לניקוי שיניים עצמי.

חיזוק – יצירת שלד מחומר מיוחד עבור סתימת שורש או כיפת שורש . לדוגמא שימוש במבנה סיבי זכוכית בזמן סתימת שורש.

חנך – רירית המכסה את חלק המכתשית של הלסת. יש להבחין בין השיניים (אזור החניכיים בין השיניים הסמוכות) ובין המכתשית.

חסימה דיסטלית – אנומליה, המאופיינת במצב שבו השיניים העליונות בולטות קדימה או השיניים התחתונות אחורה.

חתך אינטרה אורלי – ניתוח של קרמות רכות בחלל הפה בזמן דלקת שן חריפה.

חתך של פריקורוניטיס – כריתה של החלק של הקרום הרירי על השן שבוקעת. ככלל, תחת פריקורוניטיס נצברים מעת לעת מזון , חיידקים ומופיעה דלקת.

טורסיברשן (Torsiversion) - אנומליה, מקרה שבו משטחי הצד של השיניים מסובבים לכיוון הלשון או השיניים מסובבות ב 180 מעלות.

טיפול בלייזר – השפעות טיפוליות של קרינת לייזר על מנת ליצור תנאים אופטימליים לרקמות חיות למען התאוששותן למצב נורמלי.

טלרנטגנוגרמה (Telerentgenogramma (TRH - תצלום רנטגן מורחב של הגולגולת (יכול להיות ישיר או צדדי), עליו מוקרן שלד ורקמות רכות, זהו חלק הכרחי של אבחון והכנת תוכנית הטיפול.

טסט לאלרגיה – טסט לזיהוי החומר שגורם לתגובה אלרגית של גוף האדם.

טריזמוס – הקושי לפתוח את הפה (באופן מלא) כתוצאה מהתכווצות של שרירי הלעיסה.

טרפנציה של כתר השן - כריתה של מבנה השן כדי לספק גישה אל תעלות השורש.

כאב שיניים – תוצאה של הרס השן או הרקמות המקיפות את השן, נברלגיה של העצב וכן כחלק ממחלות נפוצות. לרוב נגרמת מעששת שיניים ומסיבוכים בעקבותיה (פולפיטיס, פריודונטיטיס).

כותרת השן – החלק של השן הבולט מעל פני השטח של החניכיים.

כיס חניכי – הרווח בין השן לחניכיים.

כירורגיה- ענף של רפואה, החוקר מחלות, שבו השיטה העיקרית לטיפול היא ניתוח.

כריתה – סילוק, הסרה של חלק (עצם או שורש).

כריתת גרנולומה – ניתוח להסרת רקמה דלקתית של חלל הפה. ניתן לעשות זאת בשתי דרכים: הסרת גרנולומה יחד עם השן או כריתה של אפקס השורש.

כריתת חוד השורש (אפיסקטומי)– ניתוח, אשר מתבצע כדי להסיר את המקור של זיהום כרוני באזור חוד השורש.

כריתת ציסטה – ניתוח להסרת ציסטה.

כתם עששתי לבן - עששת ראשונית . הכתם הוא כמעט בלתי נראה, עד פרק זמן מסויים קיים ללא תסמינים.

כתר – תחליף מלאכותי בלתי נשלף , מותקן במקרה של נזק לשן לשמירה עתידית.

כתר חרסינה בודד – כתר עשוי קרמיקה ומודבק על השן שהושחזה לפני.

כתר חרסינה על בסיס מתכת – כתר אשר מורכב מסגסוגת מתכתית, שעליה מודבקת חרסינה.

כתר טרומי- כתר אשר מותקן על שן חלבית הרוסה (במידה ולא ניתן לעשות סתימה).

לויקופלקיה- סימנים לבנים מעובים על קרומים ריריים של הפה. מופיעה , למשל, עקב תותבות לקויות או בשל עישון.

ליגטורה – חוט מתכת דק או טבעת אלסטית , בעזרתו קשת מתחברת לסמכים.

ליטוש סתימה – החלקת סתימת השן והתאמתה למנשך של המטופל.

לינגואלי – תירגום ממילה "לשון". התקן של סמכים קוביות , שמתחבר מהחלק הפנימי של השיניים נקרא לינגואלי.

ליקוי סגרי -  ליקוי ביחסי הלסתות זו לזו או בעמדת השיניים בלסת.

מבנה יצוק - מבנה אשר מיוצר במעבדה לפי מידה אישית. מותקן בתעלות השורש לצורך המשך שיקום של כותרת השן.

מבנה ישיר – מבנה דנטטוס שמוכנס לתוך תעלת השן כדי לשפר את ההצמדות של סתימה או כתר השן.

מברשת- מוצרי היגיינה בצורת מברשת גלילית או חרוטית לניקוי מכשירים אורתודונטיים ומרווחים בין השיניים.

מדריך כירורגי (תבנית) – צלחת נשלפת המאפשרת לאתר את המיקום המדויק וכיוון השתל בזמן ניתוח להשתלת שן .

מודלים דיאגנוסטיים – דגמי גבס של השיניים שנוצרו לפי מידות אישיות. הכרחי עבור מדידות מדוייקות ולתאום מכשור רפואי.

מוך השן – החלק הפנימי ביותר של השן המורכב מרקמת תאים רכה עם כלי דם ועצבים.

מחט השורש -  מכשיר למילוי תעלת השורש.

מחלת חניכיים – מחלה כרונית ברקמות המקיפות את השן (חניכיים).

מטבע שיניים – מידות של שיניים , כדי לקבל אותן משתמשים בחומר מיוחד. בעזרת מטבע מעצבים מודל אבחון.

מטריצה – רצועה מיוחדת (לעיתים קרובות ממתכת או מציבית) , המכסה את השן ועוזרת להקים סתימה של הצורה הנכונה.

מיקרופלורה אוראלית – קבוצה של מיקרואורגניזמים , המצויים בחלל הפה. מופרת במחלות שונות.

מכשיר פרנקל – מערכת אורטודונטית נשלפת מיועדת לתיקון סגר בקרב ילדים בגילאי 4-7 שנים.

מכשיר פשוט נשלף (צלחת נשלפת) – עיצוב אורתודנטי נשלף , אשר מורכב מ: בסיס פלסטיק, סמוך לרירית הפה ולשיניים, ברגים, קפיצים, וחלקי מתכת מולחמים, לצורך הזזת שיניים.

מכשירים פונקציונליים – התקנים נשלפים, המעוררים את הצמיחה של הלסתות בשל נורמליזציה של איזור שריר פה ולסת.

מכתשית – החלל הגרמי שבתוכו יושבת השן.

מכתשית יבשה - אחד הסיבוכים הנפוצים ביותר לאחר עקירת שן. מכתשית יבשה מתפתחת כאשר לא נוצר קריש דם באזור העקירה, או שהקריש שנוצר מתנתק ממקומו ועקב זה משתבש התהליך הטבעי של הריפוי.

מנשך – סגירת השיניים העליונות והתחתונות. ישנם 3 סוגים של מנשך תקין: Ortognatia (סוג של מנשך רגיל, שבו השיניים הקדמיות העליונות מכסות את השיניים התחתונות), מנשך ישר ו – Ortogenia (סוג של מנשך רגיל, שבו השיניים הקדמיות העליונות והתחתונות הן במישור קדמי זהה).

מנשך מזיאלי – אנומליה, המאופיינת בעמדת קדימה של הלסת התחתונה.

מנשך עמוק – אנומליה, הינו ליקוי סגר המאופיין בחפיפה מוגדלת בין השיניים העליונות והתחתונות.

מנשך פתוח – אנומליה , מאופיינת כמצב בו אין חפיפה כלל של השיניים הקדמיות העליונות על התחתונות.

מסה עשירה בטסיות – חלק בדם שהושג על ידי צנטריפוגה , מכיל מספר רב של טרומבוציטים. בזמן הכנסה לתוך הפצע הכירורגי המסה מאיצה ומשפרת באופן משמעותי את תהליך היווצרות העצם.

מסכת פנים – מכשיר אורתודנטי נוסף , משמש יחד עם מערכת הסוגר כדי לעודד את הצמיחה של הלסת העליונה וכדי לנרמל את השיפוע של השיניים הקדמיות.

מסע של פיסטולה – תעלה בעצם , שמחברת את הגרנולומה או את הציסטה עם חלל הפה.

מספרי שיניים – סמל נפוץ של כל שן בצורה של מספר וכתוצאה מכך אפשרות לקבוע את שיוכה לחלק מסויים של הלסת העליונה או התחתונה (בעזרת קווים או מספרים).

ניבים – השיניים השלישיות. צורה מוארכת ומחודדת יחסית לשיניים החותכות.

ניקוז – רצועת גומי או סיליקון הממוקמת בתוך החתך של הרקמות הרכות כדי למנוע את סגירתו, מורכבת כדי לשפר את התזרים של נוזל.

ניתוח חניכיים ( ג'ינג'יבקטומי) – חתך באזור חניכיים.

סד מכשיר נשלף , עשוי מפלסטיק מיוחד עם דרגות שונות של קשיחות. מכסה את השיניים על כל צדדיהם , ומחבר אותם ליחידה אחד. זה מאפשר, למשל, להגן על השיניים מפני שחיקה מוגזמת (הרכבה בלילה) , לחזק אותם בזמן ניידות מוגברת (מחלות חניכיים), להגן מפני מכה (איגרוף) וכו'

סוגר אורתודנטי (פלטה ליישור שיניים) - מכשיר אורטודנטי שאינו ניתן להסרה, אשר מורכב מסמכים וחוט אורטודנטי. החוטים, באינטרקציה עם הסוגרים נמתחים על השיניים, דבר היוצר לחץ על השיניים, ובסופו של תהליך "מזיז" את השניים לעמדתם הרצויה. תהליך זה נמשך משנה עד 3 שנים ומשמש אף לשיניים שטרם בקעו.

סידן – חומר הדרוש לצורך צמיחה וחוזק של עצמות ושיניים. נמצא לרוב במוצרי חלב.

סכר גומי – לוחית לטקס מיוחדת כדי לבודד את השן משאר חלל הפה ומריר.

סמכים "קוביות" – אלמנט אורטודנטי המודבק אל פני השטח הקדמי של השן כדי להחזיק את הקשת. הוא יכול להיות עשוי ממתכת, מפלסטיק, מקרמיקה, מזהב, מספיר ומניאון.

סקייס – קישוט זהב , קומפוזיט או קרמיקה מודבק על פני השטח הקדמי של השן.

סתימת שורש- מילוי של תעלת השורש על ידי חומר מילוי (משחה, גוטה פרקה).

עוקר עצב – מכשיר רפואי להסרת מוך השן.

עששת מחלה של רקמות קשות של השן , המתרחשת בנוכחות של חיידקים, וכתוצאה מכך גורמת להיווצרות פגמים פונקציונאליים ואסטטיים של רקמת השן הקשה.

פגוש שפתיים – מכשיר אורתודונטי, המורכב מטבעות , המותקנות על השיניים התחתונות האחוריות ומקשת נשלפת , הנמצאת בין השפתיים לבין משטחי השיניים על הלסת התחתונה. משמש במקרים שבהם יש צורך בעשיית מקום עבור שיניים תחתונות.

פולפיטיס- דלקת מוך השן, המתרחשת בעיקר עם נוכחות חיידקים ותוצריהם או כתוצאה מטראומה.

פוצר – חוט דק ספירלי למילוי תעלת השן.

פיסורה, חריץ – חריץ טבעי (העמקה) ברקמות קשות של הכותרת (אמייל) . חריצים בקושי מאפשרים שמירה על היגיינה, מה שמוביל להצטברות חיידקים ולאחר מכן להיווצרות עששת.

פלאק דנטלי – רובד חיידקים רך או קשה המוצמד חזק על משטח השן בשל היגיינה לקויה. הוא הגורם העיקרי להתפתחות דלקת ברקמות חניכיים.

פלואורוזיס תופעה של הרעלה כרונית של הגוף עם פלואור אשר נמצא במי שתייה באופן מוגבר. בזמן פלואורוזיס האמייל דומה לחול ועליו מופיעים כתמים.

פנסורל (Pansoral) – ג'ל לחלל הפה. משמש לטיפול כיבים ולנזק שנגרם על ידי שתלים דנטליים.

פרודיום (Parodium) – ג'ל לחניכיים. ניתן לשימוש עצמי במקרה של עלייה ברגישות של החניכיים.

פריאוסטום – שכבה דקה , צפופה של רקמת החיבור המכסה את עצם הלסת מלמעלה.

פריודונטיה - פריודונטיה הוא תחום ברפואת שיניים העוסק בחניכיים וברקמה הרכה שמסביב לשן.

פריודונטיום -  רקמות האחיזה של השן, מורכבות מהחניכיים, העצם, הליגמנט הפריודונטלי וממלט השן.

פריודונטיטיס - מאופיינת בעיקר בקצב ההתקדמות המהיר שלה. מדובר במחלה הגורמת לספיגה מהירה יחסית של העצם התומכת בשן (העצם האלוואולרית) ועלולה להוביל בסופה לניידות שיניים ואובדנן.

פריודונטיטיס – דלקת של רקמות החניכיים. גורמים : טראומה, סיבוך של עששת.

פריוסטיט דלקת של פריוסטום , עם היווצרות של מוקד מוגלתי בין העצם לפריוסטום. זהו סיבוך של פריודונטיטיס. מאופיין בהופעת נפיחות בולטת של רקמות רכות, כאבים , שינויים משמעותיים במצב הכללי. דורש טיפול כירורגי דחוף. מבצעים פריוקטומי, טיפול כללי. לעיתים קרובות מופיעה אי כשירות לעבודה למשך 3-5 ימים.

פריקורוניטיס – דלקת של הרקמות הרכות במצבים בהם ישנה בעיה בבקיעתה של השן. שכיח יותר באזור שיני בינה עקב חוסר מקום לבקיעה מלאה של השן, מוביל לפגיעה של הרקמות הרכות בזמן נשיכה, לשיבוש תהליכי טיהור עצמי ולדלקת.

צוואר השן – החלק של השן בין הכתר והשורש.

צילום פנורמי - הוא צילום רנטגן שבו מתקבל המצב הכללי של השיניים הקבועות והחלביות הנמצאות בלסתות, מצב לסתות, פרקי הלסת וסינוסים. משמש את רופאי שיניים לאיבחון ולתוכנית הטיפול.

ציסטה – חלל עצם הלסת סביב שורש השן.

ציפוי שיניים למינייט (ויניר) -  ציפוי קבוע של פורצלן או קומפוזיט אותו יוצקים על החלק החיצוני של השיניים לשיפור המראה האסתטי של השיניים ומשתמשים בו בעיקר במצבים של שיניים קדמיות שבורות או שיניים שהחליפו את צבען או את עמדתן.

ציפוי שיניים קומפוזיט -  ציפוי קוסמטי (אסתטי) של חומר שחזור קומפוזיט על החלק הקידמי של השן הקידמית.

קומפוזיט – סוג של חומר שחזור מורכב עם תוכן גבוה של חומרי מילוי אנאורגניים.

קיבוע שיניים – הסרת ניידות השן באמצעות חיבורה עם אחרות.

קיבוע של השן – קבעון של השן בעזרת חוט ברזל, סד, חומר דנטלי.

קיורטז'גרידה (ניקוי) של מכתשית השן מגרנולומות, מוקדי זיהום כרוניים, מגופים זרים (כגון סתימות, שברי שיניים וכו') בדלקת חניכיים.

קיורטז' פתוח של כיס חניכי – הסרת רובד, אבנית תת חניכיים ורקמות דלקתיות על ידי הפשלת החניכיים ליצירת גישה ושדה ראיה. כאשר החניכיים מופשלות ניתן לבצע גם פעולות מתקנות בעצם המכתשית או פעולות שנועדו לגרום ליצירת עצם חדשה עם תפירה של החניכיים. הדבר נעשה במקרה של נזק נרחב לרקמות סביב השן, כאשר התהליך הדלקתי עצום ועמוק.

קיסמי שיניים – מקל עץ או פלסטיק לניקוי שיניים עצמי.

קרישה – כריתה באמצעות כלי מחומם.

קשת חיצונית – מכשיר אורתודנטי נוסף , המשמש ביחד עם מערכת הסוגר למניעת תזוזה של תנועה קדימה ואחורה של השיניים האחוריות.

רגישות יתר – רגישות מוגברת של השיניים לכאב.

רדיוויזיוגרף (Radiovisiograph) - מערכת מיוחדת להדמיית רנטגן דנטלי. בתור מכשיר, המקבל קרינת רנטגן ממכונת הרנטגן, משמש חיישן אלקטרוני או מטריצה המגיב בעקבות שינוי שקורה בתמונה על צג המחשב. מאפשר הפחתת מינון הקרינה עבור הפציינט עד 10 פעמים ולבצע בדיקה רנטגנית באופן הבטוח ביותר.

רובד דנטלי – קיים רך (פלאק של מעשן) ו קשה (אבנית השן).

רוק – תוצר של פעילות הפרשה של בלוטות הרוק, ביממה נוצר 1.5 ליטר רוק.

רטנציה – עיכוב של השיניים בלסת, כלומר הפרה של בקיעתן.

ריפוד של תותבת להוצאה – התאמת משטח התותבת לחלל הפה שעבר שינוי, כתוצאה משימוש ארוך של התותבת, על ידי הוספת שכבה חדשה של פלסטיק.

רפואת שיניים – ענף של רפואה קלינית, החוקרת מבנה, תפקוד של הרקמות בחלל הפה ומחלות הפה, הבאות לידי ביטוי במערכת השיניים. כולל תחום משמר, כירורגיה, פרוטטיקה ופדודונטיה.

רפלנטציה (Replantation) – עקירת שן כדי להסיר את המקור של זיהום כרוני והשתלתה לאחר מכן במקום.

שבר שן – שיבוש טראומטי של שלמות בכותרת או בשורש השן.

שורש השן – חלק של השן, שקוע במכתשית של הלסת (אם שן בריאה - אינו גלוי)

שחזור – שינוי צורה של שן על ידי חומר מילוי.

שחיקה פתולוגית – תהליך של שחיקה מוגברת של אמייל השן, המובילה לירידה בגובה של כותרת השן , לעיתים באופן משמעותי. מתרחשת כאשר קיים אובדן שיניים, הסיבות אינן ברורות מאוד.

שחיקת שיניים – תהליך מתמיד, מאיץ עם הגיל. הוא תוצאה של תפקוד פיזיולוגי של השיניים.

שטף דם (המטומה) -  צבר ממוקם של דם בתוך הרקמות של חלל הפה כתוצאה מטראומה.

שיני בינה – השיניים השמיניות הרחוקות ביותר. בוקעות בגיל 16-25 שנה אחרי כל השיניים האחרות. השם לא קשור להתפתחות אינטלקטואלית של בן אדם.

שיניים חותכות – שיניים קדמיות, משמשות לחיתוך מזון.

שיניים טוחנות – שיניים הממוספרות מ4 עד 8. יש להבחין בין שיני מלתעות מספרי 4-5 וטוחנות מספרי 6-8.

שיניים נודדות - שיניים שבקעו לא במקום הנכון.

שיניים קבועות – בוקעות בגיל 56 (?). בגיל 14-16 בוקעות 28 שיניים, קצת יותר מאוחר – שיני בינה.

שיקום – שחזור של צורת השן אבודה כתוצאה מעששת או טראומה.

שיקום הפה (פרוטטיקה) - ענף רפואת השיניים שתכליתו החזרת התפקוד והאסטטיקה לפה, לאחר, אובדן חומר שן או השן עצמה לרוב לאחר עששת או מחלת חניכיים. הטיפול השיקומי יכול להתחיל מרמת השן הבודדת ועד לשיקום פה מחוסר שיניים.

שיקום השן – בניה ותיקון של צבע וצורה של שן על ידי חומרי שחזור.

שן כלואה – שן, אשר אינה תופסת את המיקום הנכון בלסת (מחוץ לשיניים, שיפוע).

שתל – הוא בדרך כלל בורג עשוי מטיטניום, מוחדר לעצם הלסת ומשמש כבסיס להתקנת כתר חרסינה או תותבת.

תברואה של חלל הפה – קבוצה של נהלים, כוללת טיפול (עקירה) של שיניים, טיפול במחלות של רירית הפה, כמו גם התערבות פרוטטית ואורתודונטית.

תותב – כל שן מלאכותית אשר מוכנסת לתוך חלל הפה.

תותבת אדהזיבית – תותבת מקובעת למשען בעזרת חומרים מיוחדים. נמצאת בשימוש בעיקר באופן זמני.

תותבת ויטליום – תותבת חלקית להוצאה, מורכבת משיניים וחניכיים מלאכותיות . בזכות קשת מתכת דקה, המשמשת לעיצובה של התותבת, למטופל קל יותר להתרגל לתותבת.

תותבת חלקית נשלפת מאקריל – תותבת נשלפת, מורכבת משיניים מלאכותיות , מסודרות על פלסטיק, מיוצר מאקריל בצבע של החניכיים.

תותבת נשלפת לילדים – עיצוב אורתודנטי נשלף לצורך החלפת שיני חלב או שיניים קבועות, שנעקרו בטרם עת אצל ילדים.

תותבת עם אבזם- מחוברת לשיניים התומכות בעזרת ווים מיוחדים (שנקראים אבזמים).

תותבת עם אטצ'מנטים – תותבת המחוברת בעזרת מצמדים מיוחדים לכתרי חרסינה על בסיס מתכת, אשר מותקנים על השיניים התומכות. בזכות שיטה זו של ההרכבה, מושגים קיבוע אמין של התותבת ותוצאה אסטטית טובה (המצמדים אינם נראים לעין משום שהם נמצאים בתוך התותבת).

תותבת שיניים נשלפת– תותבות מפלסטיק או מויטליום, אשר יוסרו בעת הצורך.

תותבת שלמה להוצאה – תותבת שלמה, מורכבת מ- 14 שיניים מלאכותיות הממוקמות על לוחית רחבה, עשויה מפלסטיק בצבע של החניכיים. תותבת זו משמשת בהיעדר מוחלט של השיניים בלסת העליונה או התחתונה.

תיקון סתימה – הסרת חספוס וקצוות תלויים של חומר מילוי בעזרת כלים.

תעלת השן – חלל בשורש השן, אשר פותח בחלק העליון את החור שדרכו עוברים כלי דם ועצבים לשן.

תפליט – הצטברות של נוזלים ברקמה (סרוזית) , עשויה להכיל תוצרי חיידקים (מוגלתיים) או דם (דימום).

תרפיה (בתרגום טיפול) – המדע העוסק בחקר הגורמים, מגמות, דרכים לטיפול ולמניעת המחלות.

 

מילון מונחים מקצועי בתחום רפואת השיניים
ארוזיה של השיניים – מצב שבו האמייל נמחק. נצפה בעיקר אצל אנשים בגיל הממוצע וקרוב לזקנה.
אבחון - זיהוי המחלה. מבוסס על תלונות החולה, סקר נתונים של הרופא ובדיקות נדרשות.
אבנית השן – היווצרות סיד מוצק על פני השן בצבע צהבהב או אפור כהה. נוצרת על אותם חלקים של השן, שבו אין מספיק ניקוי עצמי בזמן הלעיסה של המזון (באזור צוואר השן, בין השיניים). כמות של האבנית תלויה במצב של חילוף חומרים מינרלים בגוף ומצב ההיגיינה של חלל הפה. את ההיווצרות של האבנית יש להסיר באופן קבוע.
אבצס (מורסה) – הצטברות נוזלים ברקמות הרכות כתוצאה מפציעה או דלקת.
אדנטיה (Edentia) – צמצום מספר שיניים או חוסר מוחלט (הנורמה 32 שיניים קבועות).
אוסטאומיליטיס- דלקת של העצם ומוח עצם. ישנה דלקת חריפה (דומה לדלקת חניכיים חריפה) וכרונית. דרוש טיפול נמרץ בבית החולים.
אורתודונטיה – ענף רפואת השיניים העוסק באבחון, מניעה וטיפול בבעיות הקשורות למיקום השיניים, מבנה הלסתות ומבנה הפנים בכלל.
אחריות – התחייבות, אשר ניתנת לפציינט עבור העבודה שבוצעה על ידי הרופא ועבור החומרים בשימוש.
איטום חרירים וחריצים -  הליך רפואי שמטרתו הכנסת חומר סתימה רפואי לחרירים וחריצים של השן על מנת למנוע הופעת עששת.
אילחוש – כמו הרדמה.
אלרגיה – מצב רגישות יתר , תגובת הגוף שבאה לידי ביטוי במקרה של אי סבילות לחומרים מסויימים.
אמייל- החומר ממנו עשויה השכבה שעוטפת את הכותרת . מכסה את הדנטין. מורכב ממלחי סידן. בעת נזק לאמייל (כתוצאה מהשפעה מכאנית) עולה הסיכון להופעת עששת.
אמיסורב – תרופה לטיפול במחלות חניכיים. מורכבת מחומצה אמינוקפרונית שמשחזרת את רקמת החניכיים.
אמלגם -  חומר שיחזור לסתימות קבועות.
אפטה (סטומטיטיס) – דלקת ברירית הפה. סימפטומים עיקריים : אדמומיות של רירית, נפיחות של רקמות, כאב, הגדלת בלוטות לימפה.
אפקס לוקייטור – מכשיר אלקטרוני לקביעת אורך התעלה לפי שינוי של התנגדות זרם חשמלי. מציג את אורך התעלה במילימטרים, את נקודת האפקס.
אקסטרפציה – הסרת מוך (העצב) של השן.
בורר -  מקדח המשמש להסרת סתימה, לפתיחת חלל השן , להרחבת דנטין וכו'.
ברוקסיזם - שמה של תופעה המאופיינת בפעילות שרירית בלתי רצונית ובלתי מבוקרת במערכת הלעיסה כגון שחיקת שיניים במהלך השינה. בדרך כלל מלווה בשחיקה מוגברת ובירידה הדרגתית של אמייל השן משטח הלעיסה.
גוטה פרקה - זהה בהרכבו הכימי הטבעי עם גומי – חומר מיוחד למילוי תעלות השן . הוא "קר" בצורת סיכות או "חם" , כאשר מוכנס לתעלה במצב מחומם.
גלוסיטיס ( Glossitis) – דלקת של הלשון.
גרנולומה – מוקד דלקת בעצם הלסת סביב שורש השן.
גשר -  שיקום של שן חסרה , אשר נשענת על שיניים סמוכות בעזרת הכתרים המולבשים עליהן.
גשר על שתלים דנטליים – מערכת בלתי נשלפת , מורכבת מכתרי חרסינה על בסיס מתכת , אשר היא קבועה או על גבי שתלים (כלומר ברגי טיטניום מושתלים בלסת) , או על השתל ועל השיניים התומכות, ובכך משחזר את השיניים החסרות ביניהם.
דיאסטמה- רווח בין שתי שיניים.
דיאסטמה –רווח בין השיניים , מופיע כאשר על לסת גדולה צומחות שיניים קטנות.
דלקת חניכיים (ג'ינג'יביטיס) – דלקת בקרום הרירי של החניכיים (מקרה מיוחד של סטומטיטיס).
דלקת צוואר השן – הרס של רקמות קשות של השן בבסיסה (הצוואר) כתוצאה מעומס יתר כרוני (בדרך כלל עם ברוקסיזם).
דנטין – המרכיב העיקרי של השן .  מלמעלה (באזור הכתר ) הוא מכוסה אמייל, למטה (על שורשי השיניים) – האמייל.
דפופורז – שיטת החדרה של יוני נחושת בעלי פעולה אנטי דלקתית באזור קודקוד השורש.
האליטוזיס -  ריח רע ועמיד מהפה. ב 85-90% מהמקרים של התופעה הבאשת (האליטוזיס) תלויה בסיבות מקומיות הקשורות בחלל הפה.
החלפת שיניים – תקופה שבה שיני חלב מוחלפות בשיניים קבועות. קורה בגילאים מ-5-6 עד 12-13.
היפופלזיה של האמייל -  הפרה של התפתחות נורמלית והתבשלות של האמייל בתהליך ההיווצרות של השן, נגרמת על ידי מחלות זיהומיות ואחרות אצל נשים במהלך ההריון. בא לידי ביטוי בכתמים או בליטות.
הכחדה – הגבלה או סגירה של מפתח של משהו (למשל תעלת שן) עקב גיל, שינויים דלקתיים או טיפול קודם.
הכספת השיניים – שיטה למניעה וטיפול בעששת של שיני חלב. אפקט יותר זהיר לעומת סתימת השן כאשר כתם של עששת רק הופיע.
הלבנה – שינוי צבע השן תחת השפעה של תכשירים מלבינים , הרוב אלה תרכובות על בסיס מי חמצן.
הסרת אבנית- הסרת רובד חיידקים, פיגמנטים מוטלים שטחית  ואבנית מן הכותרת או משורש השן.
הפחתה – קיבוע של שן מסובבת במקומה המקורי.
הפרדה – יצירת קו גבול אסטטי של השיניים , הורדת עובי האמייל עם מכשירים דנטליים מיוחדים ואחריו ציפוי מגן על מנת לקבל צורה נכונה ומקום נוסף כדי להזיז את השיניים.
הרדמה- אלחוש מקומי לטיפול שיניים או חניכיים.
הרדמה מקומית – אילחוש של אחד או יותר שיניים באמצעות הכנסת תרופת הרדמה לרקמות הרכות.
הרמת סינוס – ניתוח על סינוס ולסת, כתוצאה מכך עולה נפח של העצם האלוואולרית להשתלת שיניים לאחר מכן.
השתלת שן – התקנה של שן שלמה בהעדרה מבלי להשתמש בשיניים הסמוכות (בניגוד לתותבת וגשר).
השתלת שן – ניתוח אשר במהלכו יוצרים העמקה בעצם, אשר בתוכה מוכנס שתל לאחר מכן.
התכחשות החניכיים – החלק הגלוי של שורש השן.
זונדה – מכשיר רפואי הנראה כעט עם קצה חד. משמש לבדיקת חריצים, לגילוי עששת וכו'
חוט דנטלי – אמצעי להיגיינה, לניקוי בין השיניים.
חוט דנטלי – חוט מיוחד לניקוי שיניים עצמי.
חיזוק – יצירת שלד מחומר מיוחד עבור סתימת שורש או כיפת שורש . לדוגמא שימוש במבנה סיבי זכוכית בזמן סתימת שורש.
חנך – רירית המכסה את חלק המכתשית של הלסת. יש להבחין בין השיניים (אזור החניכיים בין השיניים הסמוכות) ובין המכתשית.
חסימה דיסטלית – אנומליה, המאופיינת במצב שבו השיניים העליונות בולטות קדימה או השיניים התחתונות אחורה.
חתך אינטרה אורלי – ניתוח של קרמות רכות בחלל הפה בזמן דלקת שן חריפה.
חתך של פריקורוניטיס – כריתה של החלק של הקרום הרירי על השן שבוקעת. ככלל, תחת פריקורוניטיס נצברים מעת לעת מזון , חיידקים ומופיעה דלקת.
טורסיברשן (Torsiversion) - אנומליה, מקרה שבו משטחי הצד של השיניים מסובבים לכיוון הלשון או השיניים מסובבות ב 180 מעלות.
טיפול בלייזר – השפעות טיפוליות של קרינת לייזר על מנת ליצור תנאים אופטימליים לרקמות חיות למען התאוששותן למצב נורמלי.
טלרנטגנוגרמה (Telerentgenogramma (TRH - תצלום רנטגן מורחב של הגולגולת (יכול להיות ישיר או צדדי), עליו מוקרן שלד ורקמות רכות, זהו חלק הכרחי של אבחון והכנת תוכנית הטיפול.
טסט לאלרגיה – טסט לזיהוי החומר שגורם לתגובה אלרגית של גוף האדם.
טריזמוס – הקושי לפתוח את הפה (באופן מלא) כתוצאה מהתכווצות של שרירי הלעיסה.
טרפנציה של כתר השן - כריתה של מבנה השן כדי לספק גישה אל תעלות השורש.
כאב שיניים – תוצאה של הרס השן או הרקמות המקיפות את השן, נברלגיה של העצב וכן כחלק ממחלות נפוצות. לרוב נגרמת מעששת שיניים ומסיבוכים בעקבותיה (פולפיטיס, פריודונטיטיס).
כותרת השן – החלק של השן הבולט מעל פני השטח של החניכיים.
כיס חניכי – הרווח בין השן לחניכיים.
כירורגיה- ענף של רפואה, החוקר מחלות, שבו השיטה העיקרית לטיפול היא ניתוח.
כריתה – סילוק, הסרה של חלק (עצם או שורש).
כריתת גרנולומה – ניתוח להסרת רקמה דלקתית של חלל הפה. ניתן לעשות זאת בשתי דרכים: הסרת גרנולומה יחד עם השן או כריתה של אפקס השורש.
כריתת חוד השורש (אפיסקטומי)– ניתוח, אשר מתבצע כדי להסיר את המקור של זיהום כרוני באזור חוד השורש.
כריתת ציסטה – ניתוח להסרת ציסטה.
כתם עששתי לבן- עששת ראשונית . הכתם הוא כמעט בלתי נראה, עד פרק זמן מסויים קיים ללא תסמינים.
כתר – תחליף מלאכותי בלתי נשלף , מותקן במקרה של נזק לשן לשמירה עתידית.
כתר חרסינה בודד – כתר עשוי קרמיקה ומודבק על השן שהושחזה לפני.
כתר חרסינה על בסיס מתכת – כתר אשר מורכב מסגסוגת מתכתית, שעליה מודבקת חרסינה.
כתר טרומי- כתר אשר מותקן על שן חלבית הרוסה (במידה ולא ניתן לעשות סתימה).
לויקופלקיה- סימנים לבנים מעובים על קרומים ריריים של הפה. מופיעה , למשל, עקב תותבות לקויות או בשל עישון.
ליגטורה – חוט מתכת דק או טבעת אלסטית , בעזרתו קשת מתחברת לסמכים.
ליטוש סתימה – החלקת סתימת השן והתאמתה למנשך של המטופל.
לינגואלי – תירגום ממילה "לשון". התקן של סמכים קוביות , שמתחבר מהחלק הפנימי של השיניים נקרא לינגואלי.
ליקוי סגרי -  ליקוי ביחסי הלסתות זו לזו או בעמדת השיניים בלסת.
מבנה יצוק - מבנה אשר מיוצר במעבדה לפי מידה אישית. מותקן בתעלות השורש לצורך המשך שיקום של כותרת השן.
מבנה ישיר – מבנה דנטטוס שמוכנס לתוך תעלת השן כדי לשפר את ההצמדות של סתימה או כתר השן.
מברשת- מוצרי היגיינה בצורת מברשת גלילית או חרוטית לניקוי מכשירים אורתודונטיים ומרווחים בין השיניים.
מדריך כירורגי (תבנית) – צלחת נשלפת המאפשרת לאתר את המיקום המדויק וכיוון השתל בזמן ניתוח להשתלת שן .
מודלים דיאגנוסטיים – דגמי גבס של השיניים שנוצרו לפי מידות אישיות. הכרחי עבור מדידות מדוייקות ולתאום מכשור רפואי.
מוך השן – החלק הפנימי ביותר של השן המורכב מרקמת תאים רכה עם כלי דם ועצבים.
מחט השורש -  מכשיר למילוי תעלת השורש.
מחלת חניכיים – מחלה כרונית ברקמות המקיפות את השן (חניכיים).
מטבע שיניים – מידות של שיניים , כדי לקבל אותן משתמשים בחומר מיוחד. בעזרת מטבע מעצבים מודל אבחון.
מטריצה – רצועה מיוחדת (לעיתים קרובות ממתכת או מציבית) , המכסה את השן ועוזרת להקים סתימה של הצורה הנכונה.
מיקרופלורה אוראלית – קבוצה של מיקרואורגניזמים , המצויים בחלל הפה. מופרת במחלות שונות.
מכשיר פרנקל – מערכת אורטודונטית נשלפת מיועדת לתיקון סגר בקרב ילדים בגילאי 4-7 שנים.
מכשיר פשוט נשלף (צלחת נשלפת) – עיצוב אורתודנטי נשלף , אשר מורכב מ: בסיס פלסטיק, סמוך לרירית הפה ולשיניים, ברגים, קפיצים, וחלקי מתכת מולחמים, לצורך הזזת שיניים.
מכשירים פונקציונליים – התקנים נשלפים, המעוררים את הצמיחה של הלסתות בשל נורמליזציה של איזור שריר פה ולסת.
מכתשית – החלל הגרמי שבתוכו יושבת השן.
מכתשית יבשה - אחד הסיבוכים הנפוצים ביותר לאחר עקירת שן. מכתשית יבשה מתפתחת כאשר לא נוצר קריש דם באזור העקירה, או שהקריש שנוצר מתנתק ממקומו ועקב זה משתבש התהליך הטבעי של הריפוי.
מנשך – סגירת השיניים העליונות והתחתונות. ישנם 3 סוגים של מנשך תקין: Ortognatia (סוג של מנשך רגיל, שבו השיניים הקדמיות העליונות מכסות את השיניים התחתונות), מנשך ישר ו – Ortogenia (סוג של מנשך רגיל, שבו השיניים הקדמיות העליונות והתחתונות הן במישור קדמי זהה).
מנשך מזיאלי – אנומליה, המאופיינת בעמדת קדימה של הלסת התחתונה.
מנשך עמוק – אנומליה, הינו ליקוי סגר המאופיין בחפיפה מוגדלת בין השיניים העליונות והתחתונות.
מנשך פתוח – אנומליה , מאופיינת כמצב בו אין חפיפה כלל של השיניים הקדמיות העליונות על התחתונות.
מסה עשירה בטסיות – חלק בדם שהושג על ידי צנטריפוגה , מכיל מספר רב של טרומבוציטים. בזמן הכנסה לתוך הפצע הכירורגי המסה מאיצה ומשפרת באופן משמעותי את תהליך היווצרות העצם.
מסכת פנים – מכשיר אורתודנטי נוסף , משמש יחד עם מערכת הסוגר כדי לעודד את הצמיחה של הלסת העליונה וכדי לנרמל את השיפוע של השיניים הקדמיות.
מסע של פיסטולה – תעלה בעצם , שמחברת את הגרנולומה או את הציסטה עם חלל הפה.
מספרי שיניים – סמל נפוץ של כל שן בצורה של מספר וכתוצאה מכך אפשרות לקבוע את שיוכה לחלק מסויים של הלסת העליונה או התחתונה (בעזרת קווים או מספרים).
ניבים – השיניים השלישיות. צורה מוארכת ומחודדת יחסית לשיניים החותכות.
ניקוז – רצועת גומי או סיליקון הממוקמת בתוך החתך של הרקמות הרכות כדי למנוע את סגירתו, מורכבת כדי לשפר את התזרים של נוזל.
ניתוח חניכיים ( ג'ינג'יבקטומי) – חתך באזור חניכיים.
סד – מכשיר נשלף , עשוי מפלסטיק מיוחד עם דרגות שונות של קשיחות. מכסה את השיניים על כל צדדיהם , ומחבר אותם ליחידה אחד. זה מאפשר, למשל, להגן על השיניים מפני שחיקה מוגזמת (הרכבה בלילה) , לחזק אותם בזמן ניידות מוגברת (מחלות חניכיים), להגן מפני מכה (איגרוף) וכו'
סוגר אורתודנטי (פלטה ליישור שיניים) - מכשיר אורטודנטי שאינו ניתן להסרה, אשר מורכב מסמכים וחוט אורטודנטי. החוטים, באינטרקציה עם הסוגרים נמתחים על השיניים, דבר היוצר לחץ על השיניים, ובסופו של תהליך "מזיז" את השניים לעמדתם הרצויה. תהליך זה נמשך משנה עד 3 שנים ומשמש אף לשיניים שטרם בקעו.
סידן – חומר הדרוש לצורך צמיחה וחוזק של עצמות ושיניים. נמצא לרוב במוצרי חלב.
סכר גומי – לוחית לטקס מיוחדת כדי לבודד את השן משאר חלל הפה ומריר.
סמכים "קוביות" – אלמנט אורטודנטי המודבק אל פני השטח הקדמי של השן כדי להחזיק את הקשת. הוא יכול להיות עשוי ממתכת, מפלסטיק, מקרמיקה, מזהב, מספיר ומניאון.
סקייס – קישוט זהב , קומפוזיט או קרמיקה מודבק על פני השטח הקדמי של השן.
סתימת שורש- מילוי של תעלת השורש על ידי חומר מילוי (משחה, גוטה פרקה).
עוקר עצב – מכשיר רפואי להסרת מוך השן.
עששת – מחלה של רקמות קשות של השן , המתרחשת בנוכחות של חיידקים, וכתוצאה מכך גורמת להיווצרות פגמים פונקציונאליים ואסטטיים של רקמת השן הקשה.
פגוש שפתיים – מכשיר אורתודונטי, המורכב מטבעות , המותקנות על השיניים התחתונות האחוריות ומקשת נשלפת , הנמצאת בין השפתיים לבין משטחי השיניים על הלסת התחתונה. משמש במקרים שבהם יש צורך בעשיית מקום עבור שיניים תחתונות.
פולפיטיס- דלקת מוך השן, המתרחשת בעיקר עם נוכחות חיידקים ותוצריהם או כתוצאה מטראומה.
פוצר – חוט דק ספירלי למילוי תעלת השן.
פיסורה, חריץ – חריץ טבעי (העמקה) ברקמות קשות של הכותרת (אמייל) . חריצים בקושי מאפשרים שמירה על היגיינה, מה שמוביל להצטברות חיידקים ולאחר מכן להיווצרות עששת.
פלאק דנטלי – רובד חיידקים רך או קשה המוצמד חזק על משטח השן בשל היגיינה לקויה. הוא הגורם העיקרי להתפתחות דלקת ברקמות חניכיים.
פלואורוזיס – תופעה של הרעלה כרונית של הגוף עם פלואור אשר נמצא במי שתייה באופן מוגבר. בזמן פלואורוזיס האמייל דומה לחול ועליו מופיעים כתמים.
פנסורל (Pansoral) – ג'ל לחלל הפה. משמש לטיפול כיבים ולנזק שנגרם על ידי שתלים דנטליים.
פרודיום (Parodium) – ג'ל לחניכיים. ניתן לשימוש עצמי במקרה של עלייה ברגישות של החניכיים.
פריאוסטום – שכבה דקה , צפופה של רקמת החיבור המכסה את עצם הלסת מלמעלה.
פריודונטיה - פריודונטיה הוא תחום ברפואת שיניים העוסק בחניכיים וברקמה הרכה שמסביב לשן.
פריודונטיום -  רקמות האחיזה של השן, מורכבות מהחניכיים, העצם, הליגמנט הפריודונטלי וממלט השן.
פריודונטיטיס - מאופיינת בעיקר בקצב ההתקדמות המהיר שלה. מדובר במחלה הגורמת לספיגה מהירה יחסית של העצם התומכת בשן (העצם האלוואולרית) ועלולה להוביל בסופה לניידות שיניים ואובדנן.
פריודונטיטיס – דלקת של רקמות החניכיים. גורמים : טראומה, סיבוך של עששת.
פריוסטיט – דלקת של פריוסטום , עם היווצרות של מוקד מוגלתי בין העצם לפריוסטום. זהו סיבוך של פריודונטיטיס. מאופיין בהופעת נפיחות בולטת של רקמות רכות, כאבים , שינויים משמעותיים במצב הכללי. דורש טיפול כירורגי דחוף. מבצעים פריוקטומי, טיפול כללי. לעיתים קרובות מופיעה אי כשירות לעבודה למשך 3-5 ימים.
פריקורוניטיס – דלקת של הרקמות הרכות במצבים בהם ישנה בעיה בבקיעתה של השן. שכיח יותר באזור שיני בינה עקב חוסר מקום לבקיעה מלאה של השן, מוביל לפגיעה של הרקמות הרכות בזמן נשיכה, לשיבוש תהליכי טיהור עצמי ולדלקת.
צוואר השן – החלק של השן בין הכתר והשורש.
צילום פנורמי - הוא צילום רנטגן שבו מתקבל המצב הכללי של השיניים הקבועות והחלביות הנמצאות בלסתות, מצב לסתות, פרקי הלסת וסינוסים. משמש את רופאי שיניים לאיבחון ולתוכנית הטיפול.
ציסטה – חלל עצם הלסת סביב שורש השן.
ציפוי שיניים למינייט (ויניר) -  ציפוי קבוע של פורצלן או קומפוזיט אותו יוצקים על החלק החיצוני של השיניים לשיפור המראה האסתטי של השיניים ומשתמשים בו בעיקר במצבים של שיניים קדמיות שבורות או שיניים שהחליפו את צבען או את עמדתן.
ציפוי שיניים קומפוזיט -  ציפוי קוסמטי (אסתטי) של חומר שחזור קומפוזיט על החלק הקידמי של השן הקידמית.
קומפוזיט – סוג של חומר שחזור מורכב עם תוכן גבוה של חומרי מילוי אנאורגניים.
קיבוע שיניים – הסרת ניידות השן באמצעות חיבורה עם אחרות.
קיבוע של השן – קבעון של השן בעזרת חוט ברזל, סד, חומר דנטלי.
קיורטז' – גרידה (ניקוי) של מכתשית השן מגרנולומות, מוקדי זיהום כרוניים, מגופים זרים (כגון סתימות, שברי שיניים וכו') בדלקת חניכיים.
קיורטז' פתוח של כיס חניכי – הסרת רובד, אבנית תת חניכיים ורקמות דלקתיות על ידי הפשלת החניכיים ליצירת גישה ושדה ראיה. כאשר החניכיים מופשלות ניתן לבצע גם פעולות מתקנות בעצם המכתשית או פעולות שנועדו לגרום ליצירת עצם חדשה עם תפירה של החניכיים. הדבר נעשה במקרה של נזק נרחב לרקמות סביב השן, כאשר התהליך הדלקתי עצום ועמוק.
קיסמי שיניים – מקל עץ או פלסטיק לניקוי שיניים עצמי.
קרישה – כריתה באמצעות כלי מחומם.
קשת חיצונית – מכשיר אורתודנטי נוסף , המשמש ביחד עם מערכת הסוגר למניעת תזוזה של תנועה קדימה ואחורה של השיניים האחוריות.
רגישות יתר – רגישות מוגברת של השיניים לכאב.
רדיוויזיוגרף (Radiovisiograph) - מערכת מיוחדת להדמיית רנטגן דנטלי. בתור מכשיר, המקבל קרינת רנטגן ממכונת הרנטגן, משמש חיישן אלקטרוני או מטריצה המגיב בעקבות שינוי שקורה בתמונה על צג המחשב. מאפשר הפחתת מינון הקרינה עבור הפציינט עד 10 פעמים ולבצע בדיקה רנטגנית באופן הבטוח ביותר.
רובד דנטלי – קיים רך (פלאק של מעשן) ו קשה (אבנית השן).
רוק – תוצר של פעילות הפרשה של בלוטות הרוק, ביממה נוצר 1.5 ליטר רוק.
רטנציה – עיכוב של השיניים בלסת, כלומר הפרה של בקיעתן.
ריפוד של תותבת להוצאה – התאמת משטח התותבת לחלל הפה שעבר שינוי, כתוצאה משימוש ארוך של התותבת, על ידי הוספת שכבה חדשה של פלסטיק.
רפואת שיניים – ענף של רפואה קלינית, החוקרת מבנה, תפקוד של הרקמות בחלל הפה ומחלות הפה, הבאות לידי ביטוי במערכת השיניים. כולל תחום משמר, כירורגיה, פרוטטיקה ופדודונטיה.
רפלנטציה (Replantation) – עקירת שן כדי להסיר את המקור של זיהום כרוני והשתלתה לאחר מכן במקום.
שבר שן – שיבוש טראומטי של שלמות בכותרת או בשורש השן.
שורש השן – חלק של השן, שקוע במכתשית של הלסת (אם שן בריאה - אינו גלוי)
שחזור – שינוי צורה של שן על ידי חומר מילוי.
שחיקה פתולוגית – תהליך של שחיקה מוגברת של אמייל השן, המובילה לירידה בגובה של כותרת השן , לעיתים באופן משמעותי. מתרחשת כאשר קיים אובדן שיניים, הסיבות אינן ברורות מאוד.
שחיקת שיניים – תהליך מתמיד, מאיץ עם הגיל. הוא תוצאה של תפקוד פיזיולוגי של השיניים.
שטף דם (המטומה) -  צבר ממוקם של דם בתוך הרקמות של חלל הפה כתוצאה מטראומה.
שיני בינה – השיניים השמיניות הרחוקות ביותר. בוקעות בגיל 16-25 שנה אחרי כל השיניים האחרות. השם לא קשור להתפתחות אינטלקטואלית של בן אדם.
שיניים חותכות – שיניים קדמיות, משמשות לחיתוך מזון.
שיניים טוחנות – שיניים הממוספרות מ4 עד 8. יש להבחין בין שיני מלתעות מספרי 4-5 וטוחנות מספרי 6-8.
שיניים נודדות - שיניים שבקעו לא במקום הנכון.
שיניים קבועות – בוקעות בגיל 56 (?). בגיל 14-16 בוקעות 28 שיניים, קצת יותר מאוחר – שיני בינה.
שיקום – שחזור של צורת השן אבודה כתוצאה מעששת או טראומה.
שיקום הפה (פרוטטיקה) - ענף רפואת השיניים שתכליתו החזרת התפקוד והאסטטיקה לפה, לאחר, אובדן חומר שן או השן עצמה לרוב לאחר עששת או מחלת חניכיים. הטיפול השיקומי יכול להתחיל מרמת השן הבודדת ועד לשיקום פה מחוסר שיניים.
שיקום השן – בניה ותיקון של צבע וצורה של שן על ידי חומרי שחזור.
שן כלואה – שן, אשר אינה תופסת את המיקום הנכון בלסת (מחוץ לשיניים, שיפוע).
שתל – הוא בדרך כלל בורג עשוי מטיטניום, מוחדר לעצם הלסת ומשמש כבסיס להתקנת כתר חרסינה או תותבת.
תברואה של חלל הפה – קבוצה של נהלים, כוללת טיפול (עקירה) של שיניים, טיפול במחלות של רירית הפה, כמו גם התערבות פרוטטית ואורתודונטית.
תותב – כל שן מלאכותית אשר מוכנסת לתוך חלל הפה.
תותבת אדהזיבית – תותבת מקובעת למשען בעזרת חומרים מיוחדים. נמצאת בשימוש בעיקר באופן זמני.
תותבת ויטליום – תותבת חלקית להוצאה, מורכבת משיניים וחניכיים מלאכותיות . בזכות קשת מתכת דקה, המשמשת לעיצובה של התותבת, למטופל קל יותר להתרגל לתותבת.
תותבת חלקית נשלפת מאקריל – תותבת נשלפת, מורכבת משיניים מלאכותיות , מסודרות על פלסטיק, מיוצר מאקריל בצבע של החניכיים.
תותבת נשלפת לילדים – עיצוב אורתודנטי נשלף לצורך החלפת שיני חלב או שיניים קבועות, שנעקרו בטרם עת אצל ילדים.
תותבת עם אבזם- מחוברת לשיניים התומכות בעזרת ווים מיוחדים (שנקראים אבזמים).
תותבת עם אטצ'מנטים – תותבת המחוברת בעזרת מצמדים מיוחדים לכתרי חרסינה על בסיס מתכת, אשר מותקנים על השיניים התומכות. בזכות שיטה זו של ההרכבה, מושגים קיבוע אמין של התותבת ותוצאה אסטטית טובה (המצמדים אינם נראים לעין משום שהם נמצאים בתוך התותבת).
תותבת שיניים נשלפת– תותבות מפלסטיק או מויטליום, אשר יוסרו בעת הצורך.
תותבת שלמה להוצאה – תותבת שלמה, מורכבת מ- 14 שיניים מלאכותיות הממוקמות על לוחית רחבה, עשויה מפלסטיק בצבע של החניכיים. תותבת זו משמשת בהיעדר מוחלט של השיניים בלסת העליונה או התחתונה.
תיקון סתימה – הסרת חספוס וקצוות תלויים של חומר מילוי בעזרת כלים.
תעלת השן – חלל בשורש השן, אשר פותח בחלק העליון את החור שדרכו עוברים כלי דם ועצבים לשן.
תפליט – הצטברות של נוזלים ברקמה (סרוזית) , עשויה להכיל תוצרי חיידקים (מוגלתיים) או דם (דימום).
תרפיה (בתרגום טיפול) – המדע העוסק בחקר הגורמים, מגמות, דרכים לטיפול ולמניעת המחלות.